כדי לפתח את הבטחון העצמי, עלינו להכיר את הקולות בתוכנו.
כשאנחנו מקשיבים, אנחנו מתחילים להכיר את המאפיינים של הקולות הרגשיים, של הקולות ההגיוניים
וככל שאנחנו מכירים אותם ואנחנו מכירים בהם, הם הולכים ומתאזנים.
הקולות בתוכנו מתאזנים כי התחושה היא שיש מי שמקשיב ואז אין להם צורך לצעוק ולזעוק.
משהו חשוב להבנה ותפיסה-
הקולות הפנימיים, משולים לילדים פנימיים.
כשילד מבקש משהו או אומר משהו והמבוגר לא מקשיב לו, מה הוא יעשה?
סביר להניח שהוא יגיד את זה בקול רם יותר.
ואם עדין לא יקשיבו לו?
הוא יצעק בקול רם עוד יותר.
ואם עדין לא יקשיבו לו?
הוא יעשה משהו שימשוך תשומת לב ולרוב זה יהיה משהו מסוכן או מרגיז.
כך בדיוק הקולות בתוכנו,
אם אנחנו לא מקשיבים, אם אנחנו מתעלמים מימה שתחושת הבטן שלנו אומרת,
הקולות הללו, לא נעלמים ולא נאלמים,
הם מתגברים ואפילו מתפתחת תחרות ביניהם בתוכנו.
את כל זה אנחנו משקיטים ומאזנים כשאנחנו קשובים וכאשר אנחנו נותנים ביטוי הולם ומתאים בכל סיטואציה בחיים שלנו.
איזון פנימי, מתבטא בהרמוניה פנימית בין המחשבות לרגשות.
הרמוניה שמורידה את הדרמתיות,
מפחיתה התמכרויות ואובססיביות,
ומעלה את רמת החופשיות שלנו בביטוי עצמי
(אנחנו רוקדים, צוחקים, בוכים, מתרפקים ואוהבים עם פתיחות וקלילות)
כשאנחנו בוטחים בעצמנו,
כאשר אנחנו מגיעים לבטוח גם ביקום,
כל מה שנשאר לנו זה להיות בקשיבות לרגע הזה,
למגוון הדיעות שיש לנו על משהו,
לבחור ממקום שקט בתוכנו
ולדעת שזה המכסימום שלנו כרגע
השאר בידי היקום או בידי זה שיודע הכי טוב. (אני קוראת לזה לפעמים- ‘התכנית הגדולה’)
לסיכום שני הערוצים שמפתחים את שריר האושר הם:
- ראיית מה שקורה נכוחה. לשם כך, עלינו לפתח את הקשב שלנו. לזרז את המעבר מאיבר חישה לאיבר חישה ולעיבוד של הנתונים בתוכנו.
- להרחיב את הבטחון שלנו ביקום. לבטוח ביקום יכול להתחיל מבטחון עצמי.
מאמר זה מצביע רק על חלק מהתהליך
והוא יכול להיות התחלה טובה
נמשיך ללכת יחד ואני אשמח לענות בבלוג הבא על כל שאלה שעולה לכם.
כמובן שכדי לעבור את התהליך, רצוי לקחת ליווי אישי או בקבוצה
ותמיד כייף וקל יותר ללכת עם מישהוא שיודע
בהצלחה,
גיתה
2 תגובות
כל מילה בסלע . איזה כייף להתחיל את הבוקר עם רענון על מה שחשוב באמת.
תודה.
היי מירי
איזה כייף
תודה