גיתה כותבת....

אם נתעסק בבריאות, בשלום ובהבנה של האחר, תמיד יהיה מי שיבין אותנו ותהיה כבר חווייה של שלווה.

המדינה שלנו עכשיו בענייני תווים

מחוסנים, לא מחוסנים

סרבנים, מכחישים, מפוחדים....

והכל ממש ממש בסדר. באמת

כנראה שזה חלק מימה שאנחנו צריכים לעבור כאנושות וכחברה.

כשהייתי בת 14, שמעתי את השיר של ג'ון לנון- IMAGINE

כתבתי את מילות השיר על הקיר, (מאחורי הדלת - כדי שלא יבלוט להורים שלי...)

לקח להם זמן לגלות...אבל היתה הסכמה שהמילים שוות את הקיר...

בכל מקרה, החלום הזה של חיים ללא גבולות (בין מדינות) היה לי מאז.

כשלמדתי בבית הספר בשיעורי ההיסטוריה על מלחמות, לא הבנתי למה כל כך הרבה מדינות ומלחמות.

כשפגשתי לראשונה את הצורך שלי להתקיף, לשקר, ולקחת בכוח,

הבחנתי בזה שבעצם מה שהניע אותי היה פחד.

זה התחבר לי עם שיעורי ההיסטוריה.

הבנתי שאולי מה שמנהל את בני האדם, או לפחות את ראשי המדינות, היה פחד.

הם תקפו כי פחדו.

בהיסטוריה של אמריקה ובמיוחד במערבונים, ראיתי את הפחד של האדם הלבן מפני החכמה של אדומי העור,

בסרטים על העבדים באמריקה, ראיתי את הפחד שהיה לאדם הלבן מכישוריו של האדם כהה העור כמו גם את הפחד מפני המראה שלו

וכך בסרטי המלחמות ראיתי את הפחד בעיניים של כל הלוחמים.

מרגיש לי עכשיו שהיקום עומד על הרגליים האחוריות ונותן לנו להרגיש פחד, כל אחד בביתו.

והפחד הזה יכול לגרום למלחמה נוספת.

אולי זו לא כוונת הפחד עצמו,

אלא אלו אנחנו שלוקחים את הפחד לזווית הזו.

אפשר אחרת.

והיקום אומר לנו שהכל בידיים שלנו עכשיו.

אם כל אחד יהיה אחראי לבחירה שלו,

הכל יהיה בסדר.

אם בחרתי לא להתחסן, זה ממש בסדר. יש לזה תוצאות.

יהיו אנשים שיפחדו להידבק דרכי.

כדי לעזור להם, אני לא צריכה להילחם בהם אלא לקבל את זה בהבנה.

אם בחרתי להתחסן, לקחתי את הסיכון של החיסון, ואני לא צריכה להילחם במי שלא בחר כמוני, אלא לתת לו להיות.

אם הוא יראה שהכל בסדר איתי, אולי יבחר גם כן להתחסן.

אם כולם יהיו עסוקים במלחמות, לא יהיה לנו זמן להיות בריאים ושמחים.

אם נתעסק בבריאות, בשלום ובהבנה של האחר,

תמיד יהיה מי שיבין אותנו 

(שהרי אם כל אחד מאיתנו מבין את האחרים, אזי יש אחרים שמבינים אותנו)

ותהיה כבר חווייה של שלווה.

אז איזה תו אתם?

בואו נהיה תו הבריאות, השלווה והשלום בין האחים.

גיתה

הזדמנות לשתף לעולם

שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

מחוייבות מול התחייבות

כשאני מתחייבת, זה משהו מתוכי שמתחייב. הלב שלי שפשוט נמצא שם ומוכן לוותר על כל שאר הדברים כדי להתמקד בדבר האחד. כשאני מתחייבת זו אני שעושה את ההבטחה ואת הפעולה בעקבות כך.

Uncategorized

למה להתנזר- הצצה לבחירה שלי

אחד השלבים הוא להגיע למתג שמעביר מאוטומט לידני. מפסיקים לפעול מתוך אוטומט ומתחילים לבחור באמת את עצמנו בתוך המסע. לא רק את העשייה שלנו אלא גם את המקום מימנו באה בחירת העשייה.

Open chat
דהרמה- מרכז למדיטציה
שלום,
אשמח לשמוע איך תרצה להשתלב