גיתה כותבת....

אם נתעסק בבריאות, בשלום ובהבנה של האחר, תמיד יהיה מי שיבין אותנו ותהיה כבר חווייה של שלווה.

המדינה שלנו עכשיו בענייני תווים

מחוסנים, לא מחוסנים

סרבנים, מכחישים, מפוחדים….

והכל ממש ממש בסדר. באמת

כנראה שזה חלק מימה שאנחנו צריכים לעבור כאנושות וכחברה.

כשהייתי בת 14, שמעתי את השיר של ג'ון לנון- IMAGINE

כתבתי את מילות השיר על הקיר, (מאחורי הדלת – כדי שלא יבלוט להורים שלי…)

לקח להם זמן לגלות…אבל היתה הסכמה שהמילים שוות את הקיר…

בכל מקרה, החלום הזה של חיים ללא גבולות (בין מדינות) היה לי מאז.

כשלמדתי בבית הספר בשיעורי ההיסטוריה על מלחמות, לא הבנתי למה כל כך הרבה מדינות ומלחמות.

כשפגשתי לראשונה את הצורך שלי להתקיף, לשקר, ולקחת בכוח,

הבחנתי בזה שבעצם מה שהניע אותי היה פחד.

זה התחבר לי עם שיעורי ההיסטוריה.

הבנתי שאולי מה שמנהל את בני האדם, או לפחות את ראשי המדינות, היה פחד.

הם תקפו כי פחדו.

בהיסטוריה של אמריקה ובמיוחד במערבונים, ראיתי את הפחד של האדם הלבן מפני החכמה של אדומי העור,

בסרטים על העבדים באמריקה, ראיתי את הפחד שהיה לאדם הלבן מכישוריו של האדם כהה העור כמו גם את הפחד מפני המראה שלו

וכך בסרטי המלחמות ראיתי את הפחד בעיניים של כל הלוחמים.

מרגיש לי עכשיו שהיקום עומד על הרגליים האחוריות ונותן לנו להרגיש פחד, כל אחד בביתו.

והפחד הזה יכול לגרום למלחמה נוספת.

אולי זו לא כוונת הפחד עצמו,

אלא אלו אנחנו שלוקחים את הפחד לזווית הזו.

אפשר אחרת.

והיקום אומר לנו שהכל בידיים שלנו עכשיו.

אם כל אחד יהיה אחראי לבחירה שלו,

הכל יהיה בסדר.

אם בחרתי לא להתחסן, זה ממש בסדר. יש לזה תוצאות.

יהיו אנשים שיפחדו להידבק דרכי.

כדי לעזור להם, אני לא צריכה להילחם בהם אלא לקבל את זה בהבנה.

אם בחרתי להתחסן, לקחתי את הסיכון של החיסון, ואני לא צריכה להילחם במי שלא בחר כמוני, אלא לתת לו להיות.

אם הוא יראה שהכל בסדר איתי, אולי יבחר גם כן להתחסן.

אם כולם יהיו עסוקים במלחמות, לא יהיה לנו זמן להיות בריאים ושמחים.

אם נתעסק בבריאות, בשלום ובהבנה של האחר,

תמיד יהיה מי שיבין אותנו 

(שהרי אם כל אחד מאיתנו מבין את האחרים, אזי יש אחרים שמבינים אותנו)

ותהיה כבר חווייה של שלווה.

אז איזה תו אתם?

בואו נהיה תו הבריאות, השלווה והשלום בין האחים.

גיתה

הזדמנות לשתף לעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

אין אדם בלי טיפה של גאווה

שמעתי פעם מורה אומר שכשהגאווה מתמוססת, הגוף מתרוקן והנשמה לא מצליחה להחזיק אותו לבד.

Uncategorized

בתוכנו

כאשר אנחנו מקבלים את ה"רע" וה"טוב" באותה מידה של שמחה, בעצם אנחנו במידה רבה מבטלים את היותם טובים או רעים.