גיתה כותבת....

מי שקיצוני לצד כלשהוא, יש לו קהל ברור מי שהולך באמצע, לפעמים מוצא את עצמו לבד זה לא "מעניין" מספיק, זה "רגיל", אין עליות ומורדות ואין דרמות בדרך האמצע.

מי שקיצוני לצד כלשהוא,

יש לו קהל ברור

מי שהולך באמצע, לפעמים מוצא את עצמו לבד

זה לא “מעניין” מספיק, זה “רגיל”,

אין עליות ומורדות ואין דרמות בדרך האמצע.

לפני יותר מ-2500 נולד נסיך

היה לו הכל

אבל הוא הגיע לדכאון

הדכאון שלו מזכיר לי את הדכאון שאני רואה מסביב בשנים האחרונות.

דכאון מהמצב,

דכאון משליטה של מי שלא בחרנו שישלטו וגם אם כן בחרנו, אז לא בדרך הזו

דכאון מזה שלא יכול להיות שאלו החיים!

לא ייתכן שנולדנו בשביל זה!

הנסיך עזב את הארמון, הוא עזב את המותרות כדי למצוא תשובה, לפחות כך מספרים…

הוא פנה לכל מורה שמצא שיוכל לתת לו כלים למצוא  את התשובה- מה הם החיים האלו? ואיך חיים אותם באושר?

איך מתגברים על הפחדים ממחלות, מהזדקנות וממוות?

איך יוצאים מהסבל?

יום אחד, כשכל הכלים שלמד היו באמתחתו, הוא התיישב מתחת לעץ וקבע לעצמו מטרה: “לא אזוז עד שתגיע אליי התשובה!”

את התשובה שלו, מלמדים בכל העולם עד עצם היום הזה.

כל אחד מפרש אותה מעט שונה,

אבל לפני כמה ימים, היה כנס ראשון של כל האסכולות הבודהיסטיות בהנהגת הדלאי לאמה ה-14 שביקש ליצור אחדות.

כל המורים הגדולים דיברו וכולם אמרו את אותו הדבר רק בשפה שונה.

הכנס היה און ליין ואיפשר לכולם להשתתף בלי קשר למצבו הכלכלי או למדינה אליה שייך.

הדלאי לאמה איחד את כל המסורות הבודהיסטיות.

אני מרגישה שהעולם כולו נמצא כבר שנים בדכאון,

ואולי הגיע הזמן לשבת מתחת לעץ יחד ולמצוא את דרך האמצע.

היא לא  “מעניינת” ואין בה דרמות,

אבל היא מה שהלב שלנו מבקש, לפחות שלי- הלב שלי מבקש ש ק ט.

הזדמנות לשתף לעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

הדרך אל האושר

אושר זה שביעות רצון בכל רגע מכל מה שקורה. כדי להגיע לשביעות רצון, יש לבטוח שהכל מדוייק. כדי לבטוח שהכל מדוייק, צריך להפסיק להילחם והרי לנו הביצה והתרנגולת…

Uncategorized

אושר- המושג החדש

כל כך הרבה א.נשים “רודפים” אחרי אושר או עושים דברים כדי להגיע לאושר.
האם זה כלל אפשרי?