גיתה כותבת....

איך להצליח פתאום- לשחרר את העבר כבר

כשיש לנו התנהגות מסויימת שחוזרת על עצמה ואנחנו לא מרוצים מימנה. בדרך כלל נגלה שיש לנו סוג של תבנית. התפקיד שלנו הוא להתעורר ללמוד דרך אחרת הרבה יותר קלה ונעימה ברגע שמגיעים

כשיש לנו התנהגות מסויימת שחוזרת על עצמה ואנחנו לא מרוצים מימנה.

לדוגמא- אנחנו עונים לא יפה לאימא

או אנחנו מאפשרים לבוס שלנו לגעור עלינו ושותקים

או אפילו אנחנו לא מצליחים לשגשג כלכלית לאורך זמן.

אם זה קורה על בסיס קבוע או לעיתים תכופות, שווה לראות למה אנחנו מרשים לזה לקרות לנו.

בדרך כלל נגלה שההרגל או הקול שמרשה לזה לקרות לנו הוא סוג של תבנית שלמדנו שהיא נכונה לנו ומגיע לנו שזה מה שיהיה בחיים שלנו.

לאו דווקא כעונש אלא פשוט המיינד למד שככה העולם עובד עבורנו.

נניח ואבא שלנו התייחס לאימא בחוסר כבוד פעם או פעמיים כשאנחנו נכחנו בחדר איתם.

המיינד שלנו ראה את התבנית ואימץ אותה (אל התת מודע).

אולי אנחנו בכלל התנגדנו בכל תוקף להתנהגות של אבא כלפי אימא והבטחנו שאנחנו בחיים לא נתחתן עם אדם כזה.

אבל המיינד זה משהו אחר.

הוא הרבה פעמים הולך עם מי שנראה לו חזק.

ואבא מזלזל נראה לו חזק.

והיום אולי 30 שנה אחרי, אנחנו מדברים אל אימא שלנו בזילזול או מתייחסים לא יפה לנשים בכלל או מתייחסים לא יפה אל הרגשות שלנו עצמנו (שזה החלק הנשי שלנו ולא משנה אם אנחנו גברים או נשים).

המיינד יכול לאמץ דרך התנהגות ולהשליך אותה במקום שבו כאילו יהיה זה נסתר מעינינו.

הוא די מתוחכם.

ניקח דוגמא נוספת- נניח ושמענו בילדותנו משפט כמו "מימך לא יצא כלום".

המיינד אימץ את המשפט והוא מתחיל להוכיח את אמיתותו לאורך כל חיינו.

ייתכן שנמצא את עצמנו לא מצליחים כלכלית.

אולי נמצא את עצמנו לא מצליחים להחזיק זוגיות או שהמיינד יקח את זה לתחום הלימודים ונמצא את עצמנו לא מצליחים לסיים תואר או קורס אפילו.

בכוונה אני אומרת שנמצא את עצמנו כי זה לא יהיה בהסכמה מודעת שלנו.

אנחנו נהיה מובלים על ידי המיינד שאימץ לעצמו דרך מציאות מסויימת עבורו בחיים הללו- בתת המודע.

ייתכן גם שהמיינד יקח משפט כזה לכיוון שנראה תחילה כהפוך אבל יתברר כמאוד דומה.

ייתכן והמיינד יעשה כל מאמץ כדי להצליח על אפו וחמתו של מי שלא האמין בו.

בהרבה מהמקרים, ההצלחה תהיה בתחום שההורה שאמר משפט כזה רואה כתחום חשוב.

נניח ואימא אמרה לנו את המשפט הלא מאמין בנו.

ונניח שאימא מאמינה שלהיות ספר מצליח זהו הישג מצויין.

המיינד שלנו ילך ללמוד בבתי הספר הטובים ביותר של ספרים בפריז ויפתח את המספרה הכי משגשגת בארץ.

הוכחה לזה ש'מימני יצא הכי טוב שקיים'.

אבל אם נשאל אדם זה מה באמת היה רוצה בחיים יש סיכוי גדול שלהיות ספר לא תהיה התשובה.

אני לא אומרת שזה תמיד כך, אני רק אומרת שכאשר זה המקרה, יש אפשרות לתקן.

אם המצב טוב ואתם מצליחים בכל תחום שאתם רוצים הרי זה סימן שהכל בסדר אצלכם ומה שעובד טוב לא מתקנים.

אבל אם לא, אז חשוב לי לציין שיש דרך להתעורר מהחלום הרע הזה.

יש דרך לצאת מהתבנית שאפילו המיינד עצמו לא כל כך אוהב.

המיינד פשוט בטוח שזו הדרך וזה מה שיש.

ולרוב הוא עצל מידי בכדי להתחיל תהליך של שינוי, גם אם הוא שם לב שהוא מתאמץ ללא צורך.

התפקיד שלנו הוא להתעורר וללמד אותו שיש דרך אחרת ושאמנם יש בה מאמץ רב, לפחות בהתחלה, אבל היא הרבה יותר קלה ונעימה ברגע שמגיעים לפסים הנכונים.

כשאנחנו עולים על פסי הרכבת הנכונה של אמונה עצמית ואהבה עצמית, אנחנו מובלים וכל מה שעלינו לעשות הוא להרשות לעצמנו להיות מובלים.

פסי הרכבת הושמו על ידי כוחות עליונים שמבינים מה טוב עבורנו בכל רגע.

אם נעלה על הפסים האלו הם יקחו אותנו בכל רגע בדיוק לאן שאנחנו צריכים להגיע.

העניין הוא שלא תמיד נבחין בזה ואז אחד הכלים שאנחנו מתבקשים להשתמש בהם זו האמונה. ולהאמין כשאני בתחתית המדרגה שזה מה שאני צריכה עכשיו זה לא בדיוק קל.

לא קל להיות לאורך זמן במצב כלכלי קשה.

לא קל לעבור גירושים מלוכלכים ולא קל לחפש שנים זוגיות טובה ולהיתקל שוב ושוב באנשים סגורים ולא מתאימים.

אז גם הקלות של ההרפייה והאמונה לא באמת קלים לנו כי התרגלנו לנסות ולשלוט.

כשאנחנו מרפים השרירים מסתדרים אחרת לגמרי ויש כאבי הסתגלות.

בשביל לעזור לנו נתנו לנו חברים לדרך, מדריכים, תרפיות שונות.

עלינו רק להשתמש בכל מה שנכנס לחיים שלנו ולהתקדם צעד אחרי צעד.

העולם הזה הוא סוג של בית ספר וכל מה שקורה לנו הוא סוג של שיעור והדרך הכי טובה לסיים בית ספר היא להרפות ולהרשות לזרם להוביל אותנו כשאנחנו הנוכחים והזורמים ולא המיינד שלנו.

עכשיו עולה השאלה איך לזרום ולהרפות ומה זה אומר?

להרפות אומר שעלינו לפרק את התבניות הקיימות במיינד ולשגר אותן לחלל.

כי הפסים יכולים להכיל רק אותנו ללא משקל עודף של התבניות.

כדי לפרק את התבניות אנחנו יכולים לחזור לאירועי החיים שלנו שבהם נוצרו התבניות.

לשחזר את הרגשות והתחושות. לכאוב ולנשום אותם החוצה.

ברגע שנשחרר את החווייה נאפשר לתבנית המצורפת לחווייה גם היא לעזוב את המערכת שלנו.

ואז יתכן והמיינד ירצה תבנית חלופית.

אפשר לשים תבנית חלופית אבל בסופו של התהליך אנחנו רוצים להיות ללא תבניות כלל.

וחשוב לזכור את זה.

יש מחיר לפירוק התבניות ולעתים קרובות המיינד לא מוכן לשלם אותו.

המיינד רואה חשיבות כמעט עליונה להיות צודק ולכן יהיה לו קשה מאוד לשחרר תבנית שהצדיק כל השנים את קיומה ואפילו יצר מצבים בהם הוא הצליח להוכיח שוב ושוב את נכונות התבנית.

יהיה עלינו להיות יצירתיים ולהעניק עזרה למיינד כדי לאפשר לו לשחרר את הצדקנות.

מחיר נוסף הוא הפסקת הקורבנות שהזדחלה לה לתוך ההישארות שלנו בתבניות למרות שראינו שהן לא משרתות אותנו.

היציאה לתחום האחריות איננה פשוטה כל כך ברוב המקרים אבל יהיה זה מחיר שעלינו לקחת בחשבון כשאנחנו יוצאים לדרך של שחרור התבניות ולהכנסת חופש בתוך המערכת שלנו.

חופש הבחירה. החופש לאהוב. החופש להצליח. החופש להיות עשירים ומאושרים.

שיהיה לנו בהצלחה,

גיתה

הזדמנות לשתף לעולם

שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

מחוייבות מול התחייבות

כשאני מתחייבת, זה משהו מתוכי שמתחייב. הלב שלי שפשוט נמצא שם ומוכן לוותר על כל שאר הדברים כדי להתמקד בדבר האחד. כשאני מתחייבת זו אני שעושה את ההבטחה ואת הפעולה בעקבות כך.

Uncategorized

למה להתנזר- הצצה לבחירה שלי

אחד השלבים הוא להגיע למתג שמעביר מאוטומט לידני. מפסיקים לפעול מתוך אוטומט ומתחילים לבחור באמת את עצמנו בתוך המסע. לא רק את העשייה שלנו אלא גם את המקום מימנו באה בחירת העשייה.

Open chat
דהרמה- מרכז למדיטציה
שלום,
אשמח לשמוע איך תרצה להשתלב