הגינה הפנימית

את הזרעים של הירקות, הפרחים, הפירות וכל מה שאנחנו רוצים בגינה שלנו, אנחנו זורעים.

העשבייה – היא זורעת את עצמה והיא ניראית הרבה יותר חזקה מהנבטים של מה שאנחנו זרענו.

נכון?

בגינה, אנחנו מסדרים את הערוגות כך שהזרעים שזרענו ינבטו ויהיה להם כל מה שהם צריכים: השקייה, שמש, אדמה פורייה.

אנחנו מעשבים כדי שהעשבייה לא “תגנוב” מהזרעים שלנו את מה שהם צריכים להתפתחות והפריחה שלהם.

בחיים שלנו, זה פחות או יותר אותו הדבר.

העשבייה הפנימית יהיו האמונות השליליות, חוסר הבטחון, הסיפורים שמורידים אותנו,

הם גדלים פרא ומזריעים את עצמם מעונה לעונה, מתקופה לתקופה.

את זרעי המתנות שאנחנו; האמונות המחזקות ואת ההעצמה הפנימית שלנו, עלינו לזרוע בעצמנו.

עלינו לשמור על הנבטים של הבטחון העצמי מפני העשבייה שתרצה לקחת מהם את המים, האור, והתוצאות.

הלכה למעשה, על מה אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים על כך שאמונות שליליות ו”הוכחות” לסיפורים מורידי בטחון יש כל הזמן מסביבנו ואם רק נאפשר להם להשפיע עלינו ונפרה אותם במוח שלנו, הם יהיו לתמיד ויחסמו לנו את ההצלחה והאושר.

זרעים של עוצמה פנימית של עושר פנימי, יש לנו מתוכנו והם אינם מבוססי תוצאות אלא מבוססי אמונה בנו וביקום.

את העוצמה הזו עלינו לטפח ולפתח בתוכנו ובכל פעם שהתוצאות בחיים שלנו לא תואמות את הרצונות שלנו ואת השאיפות שלנו, עלינו לעצור,

להתבונן

וללמוד

כדי לעשות שונה ומדוייק יותר בפעם הזו.

בהחלט ישנם מקרים שבעצירה ובהתבוננות, נקלוט שהמטרה שהצבנו איננה המטרה הנכונה או אין זה הזמן הנכון להציב אותה.

כשעוצרים להתבוננות, חשוב להיות כנים ועוצמתיים.

כי יש כנות מתוך עוצמה והיא מאפשרת להודות שטעינו במטרה ואותה כנות תאפשר לנו לבחור מטרה אחרת נכונה לנו.

ויש “כנות” שיוצאת מתוך פחד וחוסר בטחון שאנחנו לא מסוגלים להגיע אליה. אל המטרה שהצבנו. ואז נציב מטרה שאיננה מכבדת אותנו.

לסיכום, זרעי האמונות והתפיסות המחלישות, מפרים את עצמם

את זרעי העוצמה עלינו לטפח.

את הבחירות שלנו עלינו לעשות מתוך המקום העוצמתי בתוכנו ותמיד להיות מוכנים להתבונן בכנות על המטרות ועל התוצאות שלנו ולעשות שינויים בהתאם.