מדיטציה כמו לימוד נהיגה
זוכרים איך זה היה ללמוד נהיגה על הילוכים?
בפעם הראשונה שנכנסתי לרכב, המורה שלט בקלאצ’ ובהעברת ההילוכים, אני הייתי אחראית על ההגה, הגז והברקס. הייתי פנוייה לראות את הכביש ולאן אנחנו נוסעים.
רק אחרי שהתרגלתי לנוכחות בתוך רכב על כביש כנווטת, התחלתי להכניס לתוך זה את הקלאצ’ בשביל הברקס ואחר כך בשביל העברת ההילוכים ואחרי שעות תרגול רבות, הנהיגה הפכה להיות כל כך אוטומטית, שאפילו הכנסתי פנימה הדלקה של הרדיו, חיפוש תחנות וכל זה תוך כדי שיחת טלפון (בתנאי שיש דיבורית כמובן)
אותו הדבר עם מדיטציה.
בפעמים הראשונות אנחנו מביאים את התודעה להרפיית הגוף, אחר כך להרפיית הנשימה ורק אז להרפיית המוח (המיינד).
אחרי תרגול רב של השלבים הללו, נגיע למצב אשר בו ברגע שהתיישבנו לתרגל, הגוף והנשימה רפויים ואנחנו פנויים מיידית להרפות את המחשבות והרגשות (המיינד).
בהמשך הדרך אנחנו נשב לתרגול ומייד נהיה ברוגע
ואנחנו שמחים להגיע למצב אשר בו כל החיים שלנו הם מדיטציה ואנחנו נוכחים בכל רגע עם תודעה שקטה.
לכן, חשוב שנהיה סבלניים ונתפוס שמדיטציה זו “מטרה” לחיים והיא גם תהליך של למידה ובכל פעם שהתודעה שלנו למדה משהו והפכה אותו להרגל טבעי, נוכל להוסיף לה לימוד של משהו נוסף עד שנגיע להרגל טבעי אשר בו ה”מטרה” הושגה ואנחנו חיים מתוך שקט פנימי.
ואיך נראים החיים עם תודעה שקטה?
קודם כל תודעה שקטה מאפשרת לנו להיות נוכחים בכל רגע.
תודעה שקטה אומר שאנחנו חיים מיינדפולנס.
נוכחות בכל רגע מביאה אותנו לתגובות מתונות ומדוייקות לכל מה שקורה לנו בחיים,
יהיה זה אובדן, נשחרר את כל הכעס והעצב עליו עד הסוף ללא דרמה.
תהיה זו מסיבה, נשחרר את שמחת החיים ואת העליזות שלנו ללא בושה.
יהיה זה מעשה אהבה עם בני ובנות הזוג שלנו, נשחרר את היצריות והיצירתיות שלנו ללא עכבות.
יהיה זה ויכוח עם מישהו, נבטא את עצמנו בצורה מלאה ומתונה ונקשיב לצד השני בשקט עד שנמצא “פתרון”.
תהיה זו התלבטות בנוגע ללימודים או עבודה או אפילו חופשה, נוכל להרגיש ממש את מה שנכון ומדוייק לנו ולא נפעל מתוך ריצוי או פחד.
נחיה את הרגע במלואו ואז נחיה ללא חרטות (וללא חארטות).