כבוד
כבוד לגוף שלנו ולעצמנו חשוב עד מאוד ועל כך הרביתי מילים בבלוג של שבוע שעבר- “על כבוד וענווה”.
בבלוג השבוע, הבטחתי להמשיך את נושא הכבוד לזוויות נוספות.
כבוד מביא אותנו להעריך.
שימו לב שכשאנחנו מכבדים את עצמנו, אחרים מעריכים אותנו יותר.
זה טבעי.
זו לא תחפושת, אלא דרך להראות מה ומי אנחנו בלי תלות במה שאנחנו לובשים או כמה אנחנו שוקלים או מה התפקיד שלנו.
כבוד והערכה מובילים אותנו לשים לב לכל מה שאנחנו צורכים.
לאוצרות הטבע.
לפעמים נדמה שהם אינסופיים,
אבל זה לא אומר שאפשר לבזבז אותם ללא חשבון.
לכן, בדרך כלל, כשאנחנו מכבדים משהו אנחנו לא מבזבזים אותו.
בזבוז נראה לעתים כמו חוסר כבוד.
כילדה שמעתי את אבא שלי אומר כל הזמן לכבות אורות, לחסוך במים, לחסוך גם בנייר ובכל משאב שהיה לנו בבית.
זה יכול להישמע כמו קמצנות, אבל זה לא.
כדי לנקות משהו לא חייבים חפיסה שלמה של נייר, אפשר לעשות את אותה הפעולה עם מספיק נייר ולא יותר מידי.
חשמל – לכבות את האור כשאנחנו יוצאים מהחדר. ובטח ובטח, את המזגן.
מים- לסבן כלים בכיור במטבח עם ברז סגור, כך גם לצחצח שיניים.
לפעמים יש לי תחושה שאנשים מתבלבלים בין בזבזנות לשפע.
בזבזנות או פזרנות גורמים לאנשים לחשוב שהם חיים שפע
אבל עבורי, לבזבז משאבים; כסף, פירות, ירקות, אפילו מילים
זה לא שפע, זה גאוותנות עד כדי חוסר הערכה למאמץ של הטבע להוליד את כל המשאבים הללו,
יהא זה מלפפון, חסה או מים, חשמל או חצץ.
שפע יהיה בעיניי לתת ולהשתמש במה שיש, בשמחה ובכמות שמתאימה.
לכבד את המשאב בזה שהוא יהיה לנו יעיל אבל לא יותר מימה שצריך באמת.
ביזבוז זה להשתמש ביותר מימה שאנחנו באמת צריכים
לפעמים לזרוק כי קטפנו יותר מידי ולא באמת היינו צריכים
יכול להיות ממש חוסר הערכה וכבוד למשאב.
אני יכולה להבין את הקשר שחלקנו קושרים בין כבוד למשאבים לבין קמצנות.
אני מזמינה אותנו להתבונן מתוך זווית של כבוד והערכה ועל כן, שמירה על המשאב
ללא סתירה לחיים מתוך שפע.
שפע לא אומר שאפשר לזרוק, ואפשר לבזבז.
שפע אומר שיש לנו ותמיד יהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים ולכן לא צריך לפחד לתת או לפחד שלא יהיה לנו.
אז לחיי שפע תמיד
ושמירה על מה שיש
מתוך כבוד, הערכה
והודייה.
2 תגובות
תודה גיטה יקרה, מדוייק להפליא, ושם את התחושות שלנו בקשר לנושא זה במקום הראוי. חיבוקים.
איזה כייף. חיבוק חזרה