גיתה כותבת....

“אין לך סיכוי”, הוא אמר לי

מוות לא חייב להיות סוף סיפור, נקודה אלא רק סוף של סיפור נוכחי.

“אין לך סיכוי”, הוא אמר לי

“העסק לא עובד.

תמכרי!”

פניתי אליו כי שמעתי שהוא אחד התותחים בתחום העסקים.

הוא יודע להסתכל על המספרים ולנתח את העסק בדקות.

כשיצאתי ממנו הייתי שבורה מהידיעה שהעסק גמור

אבל בתחושה של הקלה כי העסק מת – זה נגמר ואין לי יותר פחד מכישלון- הכישלון כבר כאן.

בד בבד התחושה שהתחילה לנבוע היא של משהו אחר.

מוות לא חייב להיות סוף סיפור, נקודה

אלא רק סוף של סיפור נוכחי.

בחרתי לפתוח בסיפור חדש

אותו השם, אותו הרעיון אבל משהו צריך להשתנות.

כדרכי בקודש

התחלתי בשינוי שלי עצמי

של התפיסות שלי, של האמונות שלי, של גודל פתיחת הלב.

תהליך שאת חלקו עשיתי מול המורים שלי, חלקו ממש מול התלמידים שהמשיכו לפקוד את ה’דהרמה’.

היום, חמש שנים אחריי,

אני לקראת המחזור השישי של קורס המדיטציה למנחים

וזה הולך להיות המחזור הראשון שמקבל מסלול דו שנתי מסודר עם פרקטיקום ועם כל מה שצריך כדי לפתוח לבבות.

הלימודים לא נפסקים לעולם

הדרך ממשיכה להראות את השיעורים

זו רק בחירה שלנו

לעצור,

להתבונן,

לחקור

לרפא

ולהסיר מעכבים

כדי להשתחרר

הזדמנות לשתף לעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

להיות עסוקים

יש אנשים שדואגים להיות עסוקים בעשייה כל הזמן כדי שלא יהיה להם “זמן לחשוב”. 

יותר קל להיות עסוקים מאשר לעצור ולהתבונן על החיים, על המחשבות, על הרגשות, לא כל שכן, להרגיש.

יש אנשים שחושבים שאם הם עסוקים, זה אומר שהם חשובים ויש כאלה שעיסוקים רבים מובילים אותם להאמין שהם מצליחים.

בגיל 14, כאשר הייתי בכיתה ח’, במסיבת הסיום גיליתי שעבורי, להיות עסוקה ובלי מספיק זמן לכל המשימות, זה נחשב להצליח.

Uncategorized

התמסרות

יש לנו איזה אוטומט בתוכנו שהפחד מביא.

אוטומט שמבקש שלא נשים את כל הביצים באותו סל.

מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו לא נתמסר כל כולנו למשהו אחד בלבד אלא תמיד נשאיר אופציות…