ככל שמתקרבים אל המורה,
נעשה יותר קשה,
והמורה נשמע לתלמיד יותר ביקורתי.
ככה זה כשמתקרבים אל האמת.
יש משהו שאנחנו “מאבדים” בדרך אל האור,
וזו הסובלנות לכזב.
ככל שאנחנו מתנקים מאשלייה ומאמונה בסיפורי המיינד,
אנחנו מתקשים להיות בסביבה שיש בה זיוף או העמדת פנים.
אנחנו מזהים את הזיוף שלנו לעצמנו הרבה יותר מהר.
המורה מקבל אותנו איך שאנחנו
הוא מלווה אותנו בדרך,
הולך לצידנו
ומקבל כל שלב בהתפתחות שלנו.
ה”תפקיד” של התלמיד, להתקרב אל האמת של עצמו
והמורה ידייק אותו ככל שהוא יראה שהתלמיד עושה צעדים קדימה ופנימה.
ההזמנה לתלמיד היא ללכת ללא תלונות.
לכן כל כך חשוב ללכת רק עם מורה שאנחנו מאמינים בו ובוטחים בו עם הלב
זו הזדמנות בשבילי להגיד תודה לכל מוריי
גיתה
