גיתה כותבת....

יש משהו שהולך לאיבוד בדרך

ככל שמתקרבים אל המורה,

נעשה יותר קשה,

והמורה נשמע לתלמיד יותר ביקורתי.

ככה זה כשמתקרבים אל האמת.

 

יש משהו שאנחנו “מאבדים” בדרך אל האור,

וזו הסובלנות לכזב.

 

ככל שאנחנו מתנקים מאשלייה ומאמונה בסיפורי המיינד,

אנחנו מתקשים להיות בסביבה שיש בה זיוף או העמדת פנים.

אנחנו מזהים את הזיוף שלנו לעצמנו הרבה יותר מהר.

 

המורה מקבל אותנו איך שאנחנו

הוא מלווה אותנו בדרך,

הולך לצידנו

ומקבל כל שלב בהתפתחות שלנו.

 

ה”תפקיד” של התלמיד, להתקרב אל האמת של עצמו

והמורה ידייק אותו ככל שהוא יראה שהתלמיד עושה צעדים קדימה ופנימה.

 

ההזמנה לתלמיד היא ללכת ללא תלונות.

 

לכן כל כך חשוב ללכת רק עם מורה שאנחנו מאמינים בו ובוטחים בו עם הלב

 

זו הזדמנות בשבילי להגיד תודה לכל מוריי

גיתה

הזדמנות לשתף לעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

הדרך אל האושר

אושר זה שביעות רצון בכל רגע מכל מה שקורה. כדי להגיע לשביעות רצון, יש לבטוח שהכל מדוייק. כדי לבטוח שהכל מדוייק, צריך להפסיק להילחם והרי לנו הביצה והתרנגולת…

Uncategorized

אושר- המושג החדש

כל כך הרבה א.נשים “רודפים” אחרי אושר או עושים דברים כדי להגיע לאושר.
האם זה כלל אפשרי?