האם יש הבדל בין להיות מחוייב למשהו לבין להתחייב לו?
לפני זמן מה גיליתי שעבורי, כן. יש הבדל והדיוק של ההבדל הזה, יצר גלים והדים רחבים בחיי.
אני אבחן את המושגים על פי אמות המידה האישיות שלי וזה לא בהכרח נכון גם עבורכם, אבל אולי יגע בכם באופן כלשהוא.
כשאני מחוייבת לרוב זה יהיה קול מחוצה לי (או אפילו בתוכי אבל מיוצג על ידי משהו מהחוץ) שאומר שאני חייבת כי ככה זה בחברה או כי אחרת אני לא רצינית או כי ככה אבא חינך ועוד… זהו קול שמחייב אותי ואני נכנעת לקול הזה.
כשאני מתחייבת, זה משהו מתוכי שמתחייב. הלב שלי שפשוט נמצא שם ומוכן לוותר על כל שאר הדברים כדי להתמקד בדבר האחד. כשאני מתחייבת זו אני שעושה את ההבטחה ואת הפעולה בעקבות כך.
היכולת לבחור דבר אחד ולהתחייב לו יש בסיס בהבנה עמוקה יותר שאומרת שבעצם אין באמת בחירה של דבר אחד אלא שההתחייבות לדבר אחד היא בעצם הפוטנציאל לקבל הכל.
כי הרי הכל מחובר להכל.
המושגים: ‘אין אני’ ו’כולנו אחד’ אלו מושגים פילוסופיים שלומדים בשמאניזם וגם בבודהיזם אבל אני למדתי את זה הרבה לפני שנכנסתי לפילוסופיה. אני למדתי את זה במסגרת לימודי הרפואה המשלימה.
במסגרת הלימודים, היינו צריכים ללמוד אנטומיה ופתולוגיה.
שם למדנו שישנם איברים שעובדים יחד כזוג כמו כיס מרה וכבד לדוגמא אבל גם למדנו שכל איבר תלוי בזה שלפניו בשרשרת ובזה הבא אחריו. למשל בתהליך העיכול או בתהליך של העברת חמצן בגוף. יש את הריאות שתלויות בקנה הנשימה ואת כלי הדם הקטנטנים שלוקחים את הדם ואת החמצן ובכל תא דם יש את החומרים והחלקיקים שנושאים חמצן ואת אלו שנושאים אמצעי ריפוי והגוף כולו הוא מבנה של כל האיברים והחיישנים ובמיוחד הקשר ביניהם.
אז מצד אחד אנחנו מתחייבים למשהו אחד אבל בעצם אנחנו זוכים בכל מה שמחובר לזה.
והלב שלנו הלב החכם יודע את זה ולכן הוא מתחייב בקלות. אנחנו מתחייבים בקלות.
גיליתי שכאשר אני מתחייבת אני ללא פחד או חשש והתוצאות אינן מאחרות לבוא.
כמובן שלא די בהתחייבות. יש עוד תנאים שצריכים להתקיים כדי שמשהו שהתחייבתי לו אכן יקרה אבל גם אם שאר הדברים יתקיימו ולא תהיה התחייבות, סביר שזה לא יחזיק לטווח ארוך.
