פעם לפני הרבה מאוד שנים

פעם לפני הרבה מאוד שנים

הגיע לכדור הארץ V

הוא נכנס אל בני האדם דרך האף והגרון עד לריאות שלהם.

חלק השתעלו והוציאו אותו החוצה

חלק אחר מהאנשים, שכבר היו להם בגוף C

ו-B

ואולי גם S,

לא הצליחו להוציא את V מהריאות שלהם.

כמה מהם אפילו מתו וזה היה מאוד עצוב וכואב.

כי רובם לא הספיקו להיפרד מהמשפחות שלהם.

בני האדם היו בהיסטריה מכל הסיפור בעיקר כיוון שלא ממש הבינו מה קורה.

מדענים מצאו חיסון ל-V

אבל היו הרבה אנשים שלא הסכימו לקחת את החיסון

וה-V התעקש להישאר

הוא חדר גם את החיסון והמשיך את מסעו פנימה להמון בני אדם.

וכשכבר היה ממש הרגע האחרון וההזדמנות האחרונה שלו,

ה-V הפך את עצמו למאוד מאוד מדבק ומאוד מאוד חמקמק

היה לו חשוב להיכנס לעוד ועוד אנשים.

ה-V נשלח למשימה מאוד חשובה על פני כדור ארץ

הוא נשלח כדי להכין את בני האדם למשהו מאוד חשוב שעמד להתרחש

אסור היה לו לספר לבני האדם למה הוא מכין אותם

אבל הוא הצליח.

ה-V הצליח ונכנס לכל אדם על פני הכדור שהוא היה צריך

ורק אז הוא עזב.

הוא עזב כאשר הוא ביצע את משימת ההכנה שלו.

עכשיו כל בני האדם היו מוכנים.

זה סיפור שהגיע אליי לפני זמן מה כשכל הסערה במערכות השונות בארץ ובעולם החלו בזווית חדשה מול הקורונה.

הרבה פונים אליי נסערים מימה שקורה. כועסים על הניסיון לכפייה ועצובים לנוכח ההפרדה שנוצרת.

כשאנחנו לא יודעים, לפעמים נכון להסתכל מזווית חדשה ולראות את כל הסיפור ממקום אחר ועם מטרה אחרת.

אני לא אומרת לקבל את מה שקורה בכניעה.

אני רק אומרת שכאשר יש משהו שנראה שאנחנו לא יכולים לשנות, אנחנו מקבלים הזדמנות למצוא את הדרך לשנות בתוכנו, ולהשפיע עם הלב שלנו.

אולי לשאול שאלות אחרות שיביאו אותנו לחקור משהו אחר.

הרבה פעמים נראה לי שכל עניין הקורונה בא להראות לנו כמה אנחנו לא יודעים, והוא בא להראות לנו שיש לנו את היכולת להפסיק לחיות בפחד ולהפסיק לתת לפחד לנהל אותנו.

אנחנו יכולים לפתוח את הלב ולהשאיר אותו פתוח גם לנוכח רוע שאנחנו פוגשים, בורות שאנחנו חווים ועיוורון שיוצא לנו לראות.

אני לא יודעת מה נכון ולמה הקורונה כאן, מי הביא אותה, והאם החיסון טוב או רע?

אני יודעת שזה זמן להיות בלב.

להיכנס פנימה אל הלב ולראות את הבלתי נתפס על ידי העין.

על התפיסה שלי בעניין זה אכתוב במאמר הבא שיצא בחודש הבא.

אז נתראה

בלב פתוח,

גיתה