גיתה כותבת....

אושר זה שביעות רצון בכל רגע מכל מה שקורה. כדי להגיע לשביעות רצון, יש לבטוח שהכל מדוייק. כדי לבטוח שהכל מדוייק, צריך להפסיק להילחם והרי לנו הביצה והתרנגולת...

אושר זו החווייה שיש לנו כאשר אנחנו שבעי רצון.

כאשר אנחנו שבעי רצון, אנחנו מקבלים את המציאות בדיוק כפי שהיא.

אנחנו מבינים שהכל מדוייק, אנחנו מבינים שכלום לא סופי ותמיד יש לנו את האפשרות לעשות שינויים בחיים שלנו ושהעניין מרוכז וממוקד יותר בדרך אשר בה אנחנו מקבלים את החיים ופחות במה שבאמת קורה בהם.

כי הכל בר חלוף בעצם והכל משתנה כל הזמן ומה שחשבתי שנכון לרגע מסויים יכול להסתבר כלא נכון בעוד רגע. לפעמים משהו שקורה ברגע זה מתבהר רק ברגע הבא ואז אנחנו מבינים למה קרה מה שקרה בעבר.

כדי להיות שבעי רצון אנחנו צריכים להאמין שאכן הכל מדוייק. קוראים לזה- לבטוח TRUST

כדי להגיע לביטחון שכזה עלינו לאחד את הקולות שבתוכנו, שאינם בוטחים עדין, אל הלב, כי הלב תמיד בוטח.

יש בתוכנו מגוון קולות. חלקם נמצאים במיינד שלנו וחלקם בלב.

הקולות במיינד מחולקים להגיוניים ורגשיים.

הקולות במיינד, משני הסוגים, נולדו והתפתחו מחוויית החיים שלנו; מה שעברנו בקשרים המשפחתיים שלנו ובחברה בה גדלנו. הקולות בלב שלנו הם אותנטיים והם החכמה הגבוהה שלנו או האני הגדול.

הקולות אשר נמצאים במיינד מאופיינים יותר בבדיקה על ידי ביקורת ושיפוטיות ובגאווה אשר חושבת שאנחנו יודעים דברים או חכמים יותר מהדרך ומהחיים.

כדי להוביל את הקולות בתוכנו לאחדות עם הלב, עלינו לספק להם את מה שהם צריכים מאיתנו. כי רק כשהם מקבלים את מה שהם צריכים, הם הופכים לרגועים.

חשוב להבין שהקולות של המיינד שנולדו מחוויות החיים הם קולות אשר הפכו להיות נזקקים. נזקקים לתשומת לב שלא קיבלו כפי שציפו בבית ובחברה ולכן, כדי שלא נהיה זקוקים כל הזמן לתשומת לב מבחוץ, עלינו להיפגש עם הצרכים שלהם ולהעניק אותם מתוכנו.

זה מתחיל מהקשבה.

הדבר הראשון יהיה להקשיב לקולות.

מתוך ההקשבה כבר תהיה נינוחות והשקטה כי הקולות בתוכנו כי הם מקבלים בימה וביטוי מול נוכחות פנימית של הקשבה.

מתוך ההקשבה, אנחנו נתחיל להבין מה הצרכים הפנימיים של אותם קולות כי הצרכים מבוססים על הפצעים אשר זקוקים לתשומת לב, לריפוי ולהרגעה.

כאשר נעניק את כל אלו לאותה היסטוריה אשר חיה בתוכנו, היא תוריד בהדרגה את ההשפעה שיש לה על ההתנהגות שלנו. כי רוב ההתנהגות שלנו מתוך ההיסטוריה היא במטרה לשנות אותה. היסטוריה היא משהו שקרה בעבר ולכן לא ניתן לשנות אותה עצמה. ניתן לשנות את מידת וזוויות ההשפעה של מה שקרה לנו, עלינו ועל ההתנהלות שלנו מרגע זה והלאה.

בהדרגה נוצר יותר ויותר שקט בתוכנו.

השקט בתוך ומתוך קולות המיינד (המבוסס על ההסטוריה שלנו כפי שהמיינד או הילד הפנימי חווה אותה) מוביל לכך שקול הלב נשמע יותר ומשפיע יותר.

הלב הוא האני האמיתי שלנו.

האני האמיתי הופך להיות הדומיננטי בקבלת ההחלטות, בהתנהלות ובניראות שלנו כלפי פנים וכלפי חוץ.

הנוכחות שלנו שקטה ושלווה בכל רגע יותר וההשפעה היא פנימה והחוצה במקביל.

וזו הארה-

היכולת שלנו להיות בשקט מתוך בחירה שלנו בכל רגע (ולא רק על ידי חסד אלוהי).

ההארה הולכת וגדלה ככל שאנחנו ממשיכים לטהר את הרעלים הפנימיים שנוצרו מתוך ההתנסות שלנו בפגיעות ומתוך המגע שלנו עם שינאה בעולם שלנו.

כאשר אנחנו מטהרים את הרעלים לנקטר, אנחנו מזככים את הגוף שלנו ויכולים לעזור לאחרים עם שלהם.

הלב יודע שהכל מדוייק וכשהוא הדומיננטי, אנחנו חיים באמון TRUST

לסיכום: אנחנו במסע של ריפוי הפצעים הפנימיים שנוצרו ממגע שלנו עם שינאה, פגיעה, רמייה, גאווה, תאווה ועוד, במהלך חיינו ובעיקר בילדות.

הריפוי מוביל לשקט במיינד (הילדים הפנימיים) ולדומיננטיות של קול הלב (האני האמיתי) מה שמוביל להארה- היכולת שלנו לבחור להיות בלב בכל רגע תוך כדי חיים בעולם אשר עדין יש בו רעלים.

ריפוי פצעים הוא על ידי תהליכים רגשיים כמו קטארזיס, על ידי לימוד הגיוני כדי להבין הן את הפצע והן את הדרך לריפויו ועל ידי העצמת קול הלב בעיקר במדיטציה.

הזדמנות לשתף לעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד ממה שגיתה כותבת

Uncategorized

שלוש רמות חיים (לאושר)

מעטי מעט מדברים על רמות החיים השונות שאנחנו יכולים לחיות פה על פני האדמה.

כולנו חיים יחד ונדמה לנו שאנו חווים את אותו הדבר אבל לא כך הוא.

אנחנו חווים את אותה היסטוריה, כל אחד ואחת ממקומו ומקומה.

ואינני מדברת על המקום הפיסי אלא על המקום התודעתי.

אני רואה שלוש רמות של חיים והתבוננות על החיים.

Uncategorized

הדרך אל האושר

אושר זה שביעות רצון בכל רגע מכל מה שקורה. כדי להגיע לשביעות רצון, יש לבטוח שהכל מדוייק. כדי לבטוח שהכל מדוייק, צריך להפסיק להילחם והרי לנו הביצה והתרנגולת…