שלוש רמות חיים (לאושר)

שלוש רמות חיים (אל אושר)

אם יש משהו משותף לכולנו יהא זה שכולנו שואפים לאושר.

אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במרדף למצוא את האושר.

עוד לא פגשתי מישהוא שמצא אותו בחוץ.

רבים מאיתנו כבר הבנו שאושר זה משהו פנימי ואם אנחנו יוצאים לחיפוש אושר עלינו להביט פנימה ולא החוצה.

עלינו לעשות עבודה פנימית מול כל מה שמונע מאיתנו לחוות אושר ונמצא בתוכנו.

מעטי מעט מדברים על רמות החיים השונות שאנחנו יכולים לחיות פה על פני האדמה.

כולנו חיים יחד ונדמה לנו שאנו חווים את אותו הדבר אבל לא כך הוא.

אנחנו חווים את אותה היסטוריה, כל אחד ואחת ממקומו ומקומה.

ואינני מדברת על המקום הפיסי אלא על המקום התודעתי.

אני רואה שלוש רמות של חיים והתבוננות על החיים.

ברמה הראשונה אנחנו חשים כאב ועונג, שמחה ואהבה וחווים את העולם דרך החושים שלנו.

ברמת החיים הזו אנחנו בעיקר לא מבינים. אנחנו לא מבינים את חוקי החיים. למה רשע וטוב לו, צדיק ורע לו. אנחנו הרבה פעמים נמצא את עצמנו מתלוננים על שכך הוא.

אנחנו במרדף אחר אושר ושמחה ובבריחה מכאב, עצב אי נוחות וזה כשלעצמו, מניב סבל.

ברמה השנייה של תודעת החיים, קורה לנו משהו ואנחנו מתעוררים. משהו מעיר אותנו להתחיל לשאול שאלות. אנחנו מבינים שהעולם הוא לא רק מה שאנחנו חווים עם החושים, רואים ושומעים אלא יש עוד משהו. החיים הם יותר מימה שהיה נדמה לנו עד עכשיו. האני המודע מתעורר לחקור ולשאול מה הם החיים האלה? למה נולדנו? מי אנחנו? מה קורה פה?

ככל שאנחנו מתקדמים בחקירה, אנחנו מגלים שיש לנו את אפשרות הבחירה. אנחנו יכולים לבחור לא לסבול. אין לנו, אמנם, דרך למנוע כאב, עצב ותגובות רגשיות ומחשבתיות אבל יש לנו אפשרות לעצור את זה מלהוביל אותנו לסבול. ככל שאנחנו מוכנים להמשיך לחקור ולהמשיך להרפות מהאגו בתוך רמת המודעות השנייה, אנחנו מתחילים להיכנס למימדי המודעות השלישית.

ברמה השלישית, אנחנו מגיעים אל חיים ברוח. אנחנו מתחילים להבחין בחוקי היקום. אנחנו קולטים שחוקי היקום אינם החוקים שחשבנו שהם. חוקי היקום שונים מחוקי החיים באגו שלנו.

אנחנו מבינים שהצדק הרוחני הוא הרבה יותר רחב מהצדק שראינו בראייה הצרה שלנו בשתי הרמות הקודמות שחיינו בהן. אנחנו מבינים שיש סיבה אמיתית ומיטיבה עם הנשמה שלנו בכל דבר ולכל דבר שקורה וככל שאנחנו צפים על הרוח הזו ומרפים מהצורך בשליטה שלנו בחיים, אנחנו חיים יותר בזרימה והשפע והאהבה הופכים להיות נחלתנו. הקבלה שלנו את כל מה שקורה מביאה אותנו לא רק לבחור לא לסבול אלא אף להפסיק לכאוב.

זו הרמה אשר אלוהים מזמין אותנו לחוות וזהו גן העדן עלי אדמות.

כדי להגיע לחיים ברוח, עלינו לנקות המון שכבות של הגנה.

שכבות ההגנה, כשמן כן הן, נוצרו כדי להגן עלינו מסכנות שחשבנו שאנחנו נמצאים בהן.

הסכנות הן פגיעה בפצעים שאנחנו מאמינים שיש לנו. הסכנות הם מלחוות שוב ושוב כאב, שוב ושוב נטישה, שוב ושוב דחייה וכל ביטוי של אי-אהבה שחווינו בעבר.

כאשר אנחנו משלימים עם העבר שלנו ומבינים שהיינו צריכים לעבור את מה שעברנו כדי לסדר את הקארמה שלנו או כדי לעבור את התיקונים, על פי היהדות, אז אנחנו גם מבינים שאלו לא באמת פצעים ואנחנו אז פנויים לא רק לסלוח לעצמנו ולאנשים שתפסנו ככאלה שפגעו בנו, אלא שאנחנו פנויים אף להודות להם.

אלו שלבים בהתפתחות ובצמיחה שלנו שהם מאתגרים וכאשר אנחנו מגיעים לשלבים הללו ועוברים אותם, אנחנו סולחים, אנחנו מודים ואנחנו חווים חיי רוח בהם יש מינימום השקעה ומקסימום תנובה לכל מעשינו.

הלוא זהו אושר, שפע ואהבה.

ואלו התשובות לשאלות ששאלנו ברמת החיים השנייה בה שאלנו מה הם החיים ולמה אנחנו פה?

באנו כדי לחוות את הרוח.

באנו לחוות אושר, אהבה ושפע.

באנו לחוות אור. להיות האור שאנחנו.