לחזור הביתה

נקודת האפס היא אותה נקודה שנחזור אליה בסוף אבל עם תובנות ועם כלים ובעצם במצב הווייתי שונה לגמרי.

מצב הווייתי שלא יכולנו להגיע אליו אילו נשארנו בנקודת האפס.

נקודת האפס במעגל החיים הפכה להיות נקודת ה-360 מעלות בסוף המסע שלנו.

אותה נקודה- שם שונה. מצב הווייתי שונה.

בין צניעות לענווה

הטווס פורס את נוצותיו והטווסה בוחרת להזדווג עם בעל הנוצות המרובות ביותר. אף אחד מהם לא צנוע אבל הם כן שומרים על ענווה. הם פשוט שמים את עצמם כפי שהם. על אומנות הענווה

בריחה או פריחה?

כאשר אנחנו נמצאים בקושי בחיים שלנו. האם לעזור למישהוא אחר בקושי שלו, זו בריחה מהקושי של עצמנו? או שזו עזרה גם לעצמנו?

שיעור מהסרטים

להיות נחמד לכולם. לכבד ולהעריך כל אחד באשר הוא. מה זה אומר עלינו?

יש משהו שהולך לאיבוד בדרך

ככל שמתקרבים אל המורה, נעשה יותר קשה, והמורה נשמע לתלמיד יותר ביקורתי. ככה זה כשמתקרבים אל האמת.   יש משהו שאנחנו “מאבדים” בדרך אל האור, וזו הסובלנות לכזב.   ככל שאנחנו מתנקים מאשלייה ומאמונה בסיפורי המיינד, אנחנו מתקשים להיות בסביבה שיש בה זיוף או העמדת פנים. אנחנו מזהים את הזיוף שלנו לעצמנו הרבה יותר מהר. […]

מה אנחנו יודעים

לפעמים מה שאנחנו יודעים מכאן זה לא מה שאנחנו יודעים משם. חשוב להישאר פתוחים לאפשרות שאנחנו לא באמת יודעים

ראי ראי שעל הקיר

הראי שעל הקיר עונה את האמת בלי להתבלבל.
ולא תמיד נעים לראות מה יש בו באמת כרגע. כי יש רגעים שלא רואים בו את מי שאנחנו באמת אלא את הצל שלנו. את ההתנהגות שלנו שנובעת מפחד להיפגע שוב.

מאושרים ואישורים חלק ד ואחרון

הקולות בתוכנו יכולים לגרום לנו להוריד לעצמנו את הבטחון העצמי. אנחנו יכולים להכיר אותם טוב יותר ולהעלות לעצמנו את הבטחון בנו ובחיים

מאושרים ואישורים חלק ג

האם אני מאושר? האם אני מאושרת? האם אנחנו בוטחים? האם אנחנו באמת בוטחים? או רק כשזה משהו שאנחנו יודעים?