הלב חושב מתוך רעננות של הרגע הזה. הוא איננו משחד ואיננו משוחד. הוא רואה ועושה אמת. ככל שנהיה יותר בלב, נהיה מאושרים

כשאנחנו לא יודעים, לפעמים נכון להסתכל מזווית חדשה ולראות את כל הסיפור ממקום אחר ועם מטרה אחרת

כשאני מתחייבת, זה משהו מתוכי שמתחייב. הלב שלי שפשוט נמצא שם ומוכן לוותר על כל שאר הדברים כדי להתמקד בדבר האחד. כשאני מתחייבת זו אני שעושה את ההבטחה ואת הפעולה בעקבות כך.

הטווס פורס את נוצותיו והטווסה בוחרת להזדווג עם בעל הנוצות המרובות ביותר. אף אחד מהם לא צנוע אבל הם כן שומרים על ענווה. הם פשוט שמים את עצמם כפי שהם. על אומנות הענווה

להיות נחמד לכולם. לכבד ולהעריך כל אחד באשר הוא. מה זה אומר עלינו?